<h1>ראבי"ה סימן תתע"ד</h1>
<h2>דף יט.</h2>
ירושלמי [פ"ג ה"ג] אמר רבי עקיבא מתריעין ולא מתענין שכן מצינו בראש השנה מתריעין ולא מתענין. מכאן פסק האי בר נחשון גאון דאסור להתענות בראש השנה. ותו דראש חדש הוא ואסור בהספד ותענית, [כדאמרינן בפרק קמא דראש השנה [י"ט ע"א] הלכה א' על ששה חדשים וכו' ותיפוק ליה דהוי ליה יום שלאחר ראש חודש וכו'. ובתשובות רב שר שלום כתיב בראש השנה אומרים בשתי ישיבות בין בקידוש היום ובין בתפלות מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון. ואני מוסיף ראיה עוד מן הירושלמי דראש השנה [פ"א ה"ג] וממדרש ויקרא רבה דגרסינן אמר רבי סימון כתיב [דברים ד'] כי מי גוי גדול רבי אושעיא ורבי חנינא חד אמר אומה שיודעת יופי של אלהיה בנוהג שבעולם אדם נכנס לדין לובש שחורים ומתכסה שחורים ומגדל זקנו אבל ישראל בראש השנה לובשים לבנים ומגלחין זקנם, ובויקרא רבה גרסינן אמר רבי סימון ומגלחים שערם ואוכלין ושותין ושמחים בראש השנה ונכנס בדין ויוצאין בדימוס לפי שהקדוש ברוך הוא עושה [להם] נס. ושמעתי מרבותי הראשונים שהיו מתענין. ואינו נראה לי ובפירוש רבינו חננאל ובערוך בערך ראש השנה כתבו נמי לאיסור מן הירושלמי דתענית ומקרא מלא הוא בעזרא [נחמיה ה'] אכלו משמנים וגו' עד כי קדוש היום לאדונינו.
